אימוץ כלב מעמותה: כל מה שצריך לדעת לפני, בזמן ואחרי שמביאים אותו הביתה

בכל רחבי הארץ פועלות עמותות וכלביות שבהן ממתינים כלבים רבים לבית חם. חלקם ננטשו, חלקם נמסרו בגלל שינויים בחיי בעליהם, וחלקם נולדו ברחוב. אימוץ כלב הוא מעשה של נתינה, אבל גם החלטה שמשנה את סדר היום, את התקציב ואת אורח החיים לשנים ארוכות. כדי שהאימוץ יצליח ויהפוך לסיפור אהבה ארוך, כדאי לגשת אליו בתכנון, בסבלנות ובציפיות מציאותיות.

לפני האימוץ: שאלות שכדאי לשאול את עצמכם

לפני שנכנסים לעמותה ומתאהבים בעיניים הראשונות, כדאי לעצור ולשאול כמה שאלות. כמה שעות ביום הבית ריק? האם יש מישהו שיכול להוציא את הכלב בצהריים? האם הדירה שכורה, והאם בעל הדירה מתיר בעלי חיים? מה קורה כשנוסעים לחופשה?

גם התקציב חשוב. מעבר לאוכל, כלב צריך חיסונים, טיפולים נגד פרעושים וקרציות, ביקורים אצל הווטרינר, ציוד בסיסי ולעיתים אילוף. ביטוח בריאות לכלב יכול לעזור במקרים של מחלה או פציעה, וכדאי לבדוק את האפשרויות מראש.

ולבסוף, השאלה החשובה ביותר: האם כל בני הבית רוצים כלב ומוכנים לשתף פעולה בטיפול בו. כלב שמאומץ בגלל לחץ של הילדים, כשההורים לא באמת מעוניינים, עלול להפוך לנטל. החלטה משותפת היא בסיס להצלחה.

מי שמתלבט ועדיין לא בטוח שהוא מוכן למחויבות ארוכת טווח יכול לשקול אומנה. עמותות רבות מחפשות בתי אומנה זמניים לכלבים שממתינים לאימוץ, וזו דרך מצוינת לעזור, ללמוד מה כרוך בגידול כלב ולבדוק את ההתאמה של המשפחה לפני החלטה סופית. לא מעט אומנות הסתיימו באימוץ קבוע.

איך בוחרים את הכלב המתאים

המראה הוא הדבר הראשון שתופס את העין, אבל הוא לא צריך להיות השיקול המרכזי. חשוב יותר להתאים את אופי הכלב ורמת האנרגיה שלו לאורח החיים שלכם. משפחה שאוהבת טיולים ארוכים תסתדר עם כלב אנרגטי, ואילו זוג מבוגר בדירה קטנה עשוי להעדיף כלב רגוע יותר.

כדאי לשוחח באריכות עם המתנדבים בעמותה. הם מכירים את הכלבים, יודעים איך הם מתנהגים עם כלבים אחרים, עם ילדים ועם חתולים, ויכולים להמליץ על התאמה טובה. אל תהססו לשאול על ההיסטוריה של הכלב, על בעיות התנהגות ידועות ועל מצבו הבריאותי.

אל תפסלו כלבים בוגרים. גורים מקסימים, אבל דורשים זמן רב, סבלנות ואילוף מאפס. כלב בוגר, שאופיו כבר מוכר, עשוי להיות בחירה מצוינת, במיוחד למשפחות עסוקות או למאמצים בפעם הראשונה. רבים מהכלבים הבוגרים כבר רגילים לבית ולטיולים.

הכנת הבית

לפני שהכלב מגיע, כדאי להכין את הבית. הכלב צריך פינה שקטה משלו עם מיטה נוחה, קערות לאוכל ולמים, רצועה וקולר או רתמה עם תג זיהוי. גם כמה צעצועים לעיסה יעזרו לו להתאקלם ולפרוק מתח.

כדאי לעבור על הבית בעיני כלב: להרחיק כבלים חשמליים, חומרי ניקוי, תרופות ומזונות מסוכנים לכלבים, כמו שוקולד, ענבים ובצל. אם יש מרפסת או חצר, ודאו שהגדר תקינה ושאין פתחים שדרכם הכלב יכול לברוח.

בישראל, חובה לסמן כלב בשבב אלקטרוני ולחסן אותו נגד כלבת, ולרשום אותו ברשות המקומית. בדרך כלל, כלבים שמאומצים מעמותות כבר מגיעים מחוסנים, משובבים ומעוקרים, אבל כדאי לוודא זאת ולקבל את כל המסמכים.

הימים הראשונים בבית

הימים הראשונים הם תקופת הסתגלות לכלב ולמשפחה. הכלב נמצא בסביבה חדשה, עם ריחות, קולות ואנשים שאינו מכיר. חלק מהכלבים יהיו נלהבים וסקרנים, אחרים יהיו מבוהלים ויסתתרו. שתי התגובות טבעיות.

כדאי לאפשר לכלב לחקור את הבית בקצב שלו, בלי לחץ ובלי הרבה אורחים. הימנעו בימים הראשונים מביקורים של חברים ומשפחה מורחבת, ותנו לו להכיר קודם את בני הבית. שגרה קבועה של האכלה, טיולים ושינה תעזור לו להרגיש בטוח.

מומחים מדברים לא פעם על כלל אצבע של שלושה ימים, שלושה שבועות ושלושה חודשים: בשלושת הימים הראשונים הכלב מבולבל, בשלושת השבועות הראשונים הוא מתחיל להבין את השגרה, ואחרי כשלושה חודשים הוא מרגיש בבית. הכלל אינו מדויק, אבל הוא מזכיר שצריך סבלנות.

אם יש בבית ילדים, חשוב להכין גם אותם. הסבירו להם שהכלב צריך זמן להתרגל, שאסור להציק לו כשהוא אוכל או ישן, ושיש לתת לו לבוא אליהם ולא לרדוף אחריו. השגחה של מבוגר על המפגשים בין הילדים לכלב בשבועות הראשונים היא חובה, גם אם הכלב נראה רגוע ונוח.

אילוף ובניית אמון

גם כלב בוגר צריך ללמוד את הכללים של הבית החדש. אילוף מבוסס חיזוקים חיוביים, באמצעות חטיפים, שבחים ומשחק, הוא הדרך היעילה והנעימה ביותר. חשוב שכל בני הבית ישתמשו באותן מילים ובאותם כללים, כדי לא לבלבל את הכלב.

כלבים שעברו נטישה או התעללות עלולים להגיע עם פחדים. הם עשויים להיבהל מרעשים, מתנועות חדות או מאנשים מסוימים. במקרים כאלה, הסבלנות היא המפתח. לעולם אין להעניש כלב מפוחד, משום שזה רק מחמיר את הבעיה. אם יש קושי משמעותי, מאלף מוסמך או וטרינר המתמחה בהתנהגות יכולים לעזור.

כמה צעדים שכדאי לעשות בחודש הראשון:

• ביקור היכרות אצל וטרינר קבוע
• קביעת שגרת טיולים קבועה, בבוקר, בצהריים ובערב
• תרגול פקודות בסיסיות בקצרה כמה פעמים ביום
• חשיפה הדרגתית לרחוב, לאנשים ולכלבים אחרים

אחריות לטווח הארוך

כלב יכול לחיות שתים עשרה עד חמש עשרה שנים ואף יותר. במהלך השנים יהיו שינויים: מעבר דירה, ילדים חדשים במשפחה, שינויים בעבודה. אימוץ אחראי פירושו מחויבות לכלב גם כשהחיים משתנים.

עמותות רבות מציעות ליווי והדרכה גם אחרי האימוץ, ואל תהססו לפנות אליהן כשעולות שאלות או קשיים. אם בכל זאת נוצר מצב שבו אין אפשרות להמשיך לגדל את הכלב, חשוב לפנות לעמותה שממנה אומץ ולא לנטוש אותו.

לסיכום, אימוץ כלב מעמותה הוא אחת ההחלטות היפות שאפשר לקבל, בתנאי שמקבלים אותה בתבונה. תכנון מוקדם, בחירה מתאימה, הכנת הבית וסבלנות בשבועות הראשונים יעזרו לכלב החדש להפוך לחבר נאמן ולבן משפחה לכל דבר.