פסיכומטרי, מכינה או מסלול ללא פסיכומטרי: כל הדרכים להתקבל לתואר
הציון בפסיכומטרי לא נמוך מספיק כדי לוותר וגם לא גבוה מספיק לחוג החלומות? יש יותר דרכים להתקבל ממה שנדמה. סקירה מסודרת של האפשרויות.
עבור רבים, המילה פסיכומטרי מעוררת חרדה של ממש. המבחן נתפס כשער הכניסה היחיד לאקדמיה, וכל נקודה בו נראית כאילו היא מכריעה את העתיד. בפועל, התמונה מורכבת הרבה יותר. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל פיתחה לאורך השנים מגוון מסלולים שמאפשרים להגיע לתואר גם למי שהמבחן לא הלך לו כמו שרצה, או למי שמעדיף לא לגשת אליו כלל. הנה מפה של הדרכים העיקריות, היתרונות והחסרונות של כל אחת.
הדרך הקלאסית: בגרות ופסיכומטרי
ברוב החוגים באוניברסיטאות, הקבלה נקבעת לפי ציון משוקלל שמחבר בין ממוצע הבגרות לבין ציון המבחן הפסיכומטרי. כל חוג קובע לעצמו סף, ובחוגים מבוקשים במיוחד כמו רפואה, מדעי המחשב או פסיכולוגיה הסף גבוה מאוד. החישוב המדויק משתנה ממוסד למוסד, ולכן כדאי להשתמש במחשבוני הקבלה שמפרסמות האוניברסיטאות עצמן.
למי שבוחר במסלול הזה, ההכנה היא שם המשחק. קורס הכנה מסודר יכול לעזור, אבל לא מעט נבחנים מצליחים גם בלימוד עצמי עם ספרי תרגול וסימולציות. הסוד הוא תרגול רב של מבחנים מלאים בתנאי זמן אמיתיים, ניתוח טעויות שיטתי, ומעקב אחר הנושאים שבהם מאבדים הכי הרבה נקודות. חשוב לזכור שאפשר לגשת למבחן יותר מפעם אחת, ובדרך כלל המוסדות מתחשבים בציון הגבוה.
מכינה קדם אקדמית
המכינות הקדם אקדמיות מיועדות בעיקר למי שאין לו תעודת בגרות מלאה, או למי שרוצה לשפר ציונים במקצועות מסוימים. הלימודים נמשכים בדרך כלל בין חצי שנה לשנה, ובסיומם מקבלים ציונים שמחליפים או משלימים את ציוני הבגרות לצורך קבלה. לחיילים משוחררים יש לעיתים קרובות סיוע במימון הלימודים במכינה, ולכן כדאי לבדוק את הזכויות מול הגורמים המוסמכים.
מעבר לציונים, למכינה יש ערך נוסף שקשה למדוד: היא מכניסה את הלומד לאווירה אקדמית, מלמדת הרגלי למידה ומחזקת את הביטחון העצמי. מי שיצא מהתיכון בתחושה שהוא לא תלמיד טוב מגלה לא פעם במכינה שהוא בהחלט מסוגל, פשוט בתנאים אחרים.
מסלולי קבלה ללא פסיכומטרי
בשנים האחרונות התרחבו מאוד המסלולים שמאפשרים להתקבל ללא ציון פסיכומטרי. חלק מהמוסדות מקבלים מועמדים על סמך ציוני בגרות גבוהים בלבד, בחוגים מסוימים. אחרים מציעים מסלול שבו לומדים קורסים בשנה הראשונה, ומי שעומד בממוצע מסוים ממשיך כסטודנט מן המניין.
המסלול הנפוץ ביותר מהסוג הזה עובר דרך הלימודים הפתוחים. סטודנטים לומדים מספר קורסים, לעיתים באותו קמפוס ובאותן כיתות של הסטודנטים הרגילים, ואם הם משיגים את הממוצע הנדרש הם יכולים לעבור לתוכנית התואר ולהכיר בקורסים שכבר למדו. היתרון ברור: מי שמוכיח את עצמו בלימודים בפועל לא נשפט לפי מבחן של יום אחד. החיסרון הוא שהמסלול עלול להיות יקר יותר ולהאריך מעט את משך התואר.
מכללות אקדמיות ותנאי קבלה גמישים
המכללות האקדמיות בישראל מציעות לרוב תנאי קבלה גמישים יותר מהאוניברסיטאות, לפחות בחלק מהחוגים. יש מכללות שמתחשבות בראיון אישי, בניסיון תעסוקתי או בשירות צבאי משמעותי. התואר שמתקבל במכללה מוכרת זהה במעמדו הפורמלי לתואר אוניברסיטאי, ופותח גם הוא את הדרך לתואר שני.
כשבוחנים מכללה, כדאי לבדוק את איכות הסגל, את שיעורי הסיום, את הקשרים עם המעסיקים בתחום ואת חוות הדעת של בוגרים. מכללה טובה יכולה להיות בחירה מצוינת, ולעיתים אף מתאימה יותר מאוניברסיטה גדולה למי שמחפש יחס אישי.
מסלולים ייעודיים לאוכלוסיות שונות
קיימות גם תוכניות שמיועדות לקבוצות מסוימות. יש מסלולים לתושבי פריפריה, לבני העדה האתיופית, לחרדים, לערבים ולמבוגרים שחוזרים ללימודים אחרי שנים רבות. חלק מהתוכניות כוללות שנת מכינה ייעודית, ליווי אישי, מלגות ותנאי קבלה מותאמים. מי שמשתייך לאחת הקבוצות האלה צריך לבדוק היטב את האפשרויות, כי לעיתים הן פותחות דלתות שנראו סגורות.
גם למועמדים עם לקויות למידה יש התאמות, הן במבחן הפסיכומטרי עצמו והן בהליכי הקבלה. כדאי לפנות מוקדם לגורמים המתאימים ולהכין את המסמכים הנדרשים מבעוד מועד.
איך מחליטים איזו דרך מתאימה לכם
הבחירה תלויה בכמה גורמים: איזה חוג אתם רוצים, כמה זמן אתם מוכנים להשקיע, מה מצבכם הכלכלי ואיך אתם מתפקדים במבחנים לחוצים. מי שמכוון לחוג תחרותי מאוד באוניברסיטה יצטרך כנראה ציון פסיכומטרי גבוה. מי שגמיש לגבי המוסד יכול למצוא מסלולים חלופיים נוחים יותר.
- אם הבגרות שלכם חלקית, התחילו בבדיקת מכינה.
- אם המבחנים הם נקודת התורפה שלכם, בדקו מסלולי קבלה דרך קורסים.
- אם אתם עובדים במשרה מלאה, שקלו לימודים פתוחים או מסלולי ערב.
- אם החוג מאוד מבוקש, תכננו הכנה רצינית לפסיכומטרי ושקלו ניסיון נוסף.
טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן
הטעות הראשונה היא לדחות את ההחלטה עד הרגע האחרון. מועדי ההרשמה, מועדי המבחן ופתיחת המכינות מתפרסים על פני השנה, ומי שמתחיל לברר רק כמה שבועות לפני תחילת הסמסטר מגלה לא פעם שהאפשרויות הטובות כבר נסגרו. כדאי לבנות לוח זמנים לפחות שנה מראש, ולסמן בו את כל התאריכים הרלוונטיים.
הטעות השנייה היא להסתמך על מידע ישן או על שמועות. תנאי הקבלה משתנים כמעט מדי שנה, ומה שהיה נכון לגבי אח גדול או חבר לפני שלוש שנים כבר לא בהכרח רלוונטי. המקור המהימן ביותר הוא תמיד אתר המוסד עצמו ויועצי הקבלה שלו. הטעות השלישית היא לוותר מראש. רבים מניחים שאין להם סיכוי ולא מנסים בכלל, בעוד שבדיקה פשוטה הייתה מגלה מסלול מתאים.
השורה התחתונה פשוטה: הפסיכומטרי הוא אחת הדרכים לאקדמיה, לא הדרך היחידה. מי שרוצה ללמוד ומוכן להשקיע ימצא כמעט תמיד מסלול שמתאים לו. כדאי להתייעץ עם יועצי הקבלה של המוסדות, שמכירים את האפשרויות העדכניות ויכולים להציע פתרונות שלא חשבתם עליהם.
