בין המצרים ותשעה באב: המשמעות, המנהגים ואיך מציינים את הימים האלה היום

בכל קיץ, בעיצומם של החופש הגדול והחום הישראלי, מגיעה תקופה שונה באופייה מכל שאר השנה. שלושת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, המכונים בין המצרים, הם ימים של זיכרון ואבל על חורבן בית המקדש ועל שורה ארוכה של אסונות שפקדו את העם היהודי לאורך ההיסטוריה. גם מי שאינו מקפיד על המנהגים מרגיש לא פעם את השינוי: חתונות נדחות, מוזיקה נשמעת פחות במרחב הדתי, ובערב תשעה באב רחובות רבים נעשים שקטים במיוחד. במאמר הזה ננסה להסביר מה עומד מאחורי הימים האלה ואיך אפשר להתחבר אליהם היום.

מאין מגיע השם בין המצרים

הביטוי בין המצרים לקוח ממגילת איכה, שבה נאמר כי כל רודפיה השיגוה בין המצרים. המילה מצרים פירושה מקומות צרים ומעיקים, ופרשני המסורת ראו בה רמז לתקופה שבה העם היה לחוץ ונרדף. בתלמוד ובמקורות מאוחרים יותר נקשרו לתקופה הזאת אירועים קשים רבים, ובראשם חורבן הבית הראשון והבית השני.

י״ז בתמוז מציין, על פי המסורת, את היום שבו הובקעו חומות ירושלים בתקופת הבית השני, ואילו תשעה באב הוא היום שבו נחרב המקדש עצמו. בין שני התאריכים האלה עוברים שלושה שבועות, שהפכו ברבות השנים לתקופת אבל הדרגתית שמתעצמת ככל שמתקרבים לתשעה באב.

מעניין לציין כי הצום של שבעה עשר בתמוז הוא צום קל, הנמשך מעלות השחר ועד צאת הכוכבים בלבד, בשונה מתשעה באב. המבנה הזה, של פתיחה מתונה וסיום חמור, משקף את האופי ההדרגתי של התקופה כולה ומאפשר לאדם להיכנס אליה לאט, במקום לעבור בבת אחת משגרה רגילה לאבל מלא.

המנהגים לאורך שלושת השבועות

במהלך שלושת השבועות נהוג להימנע משמחות גדולות. רוב הקהילות אינן עורכות חתונות בתקופה הזאת, ורבים נמנעים משמיעת מוזיקה כלית ומקניית בגדים חדשים או רהיטים. יש הנמנעים גם מתספורת ומגילוח, בהתאם למנהג הקהילה. המנהגים משתנים בין עדות ובין משפחות, ולכן מי שרוצה לדעת מה מקובל אצלו כדאי שישאל את רב הקהילה או את בני המשפחה המבוגרים.

מי שאינם שומרים את כל המנהגים בוחרים לעתים קרובות בדרכים סמליות לציין את התקופה: הימנעות ממסיבות רועשות, קריאה בספרים על תולדות ירושלים או השתתפות בשיעור. בכך הם יוצרים לעצמם חיבור אישי לימים האלה, גם בלי לאמץ את כל ההלכות.

תשעת הימים: התעצמות האבל

מראש חודש אב ועד תשעה באב מתחילה תקופה הנקראת תשעת הימים, שבה המנהגים מחמירים. באשכנז ובחלק מקהילות הספרדים נהוג להימנע מאכילת בשר ומשתיית יין, למעט בשבת ובסעודות מצווה. רבים נמנעים מכביסה ומלבישת בגדים מכובסים, וכן מרחצה לשם תענוג.

התקופה הזאת היא גם תקופה של חשבון נפש. המסורת מלמדת שהבית השני נחרב בגלל שנאת חינם, ולכן רבים מנצלים את הימים האלה כדי לחזק את מה שמכונה אהבת חינם: ליזום פעולות חסד, ליישב סכסוכים ולהקפיד על דיבור מכבד. היבט זה של התקופה רלוונטי במיוחד בחברה הישראלית, שמתמודדת לא פעם עם קיטוב ומחלוקות.

יש גם מנהג מעניין המכונה סיום מסכת. במהלך תשעת הימים מתאספים לעתים קרובות בבתי כנסת ובבתים פרטיים כדי לסיים לימוד של מסכת תלמודית, וסעודת המצווה שאחרי הסיום מתירה אכילת בשר. מעבר להיבט ההלכתי, זוהי הזדמנות ללמוד יחד, להתכנס כקהילה ולמלא את הימים האלה בתוכן.

יום תשעה באב: צום, קינות ומגילת איכה

תשעה באב עצמו הוא יום צום מלא, הנמשך מהשקיעה ועד צאת הכוכבים למחרת, בדומה ליום הכיפורים. מלבד האכילה והשתייה נמנעים גם מרחצה, מסיכה, מנעילת נעלי עור ומיחסי אישות. בבתי הכנסת יושבים על הרצפה או על כיסאות נמוכים, כמו אבלים, והתאורה מעומעמת.

בערב קוראים את מגילת איכה בניגון מיוחד ועצוב, ובבוקר אומרים קינות, פיוטים שנכתבו לאורך הדורות על החורבן ועל צרות נוספות. חלק מהקהילות מוסיפות קינות על השואה, וכך היום הופך ליום זיכרון כללי לאסונות העם. אחרי חצות היום נוהגים להקל מעט, לקום מהרצפה ולחזור בהדרגה לשגרה.

חשוב לדעת כי חולים, נשים בהריון ומיניקות ואנשים הנוטלים תרופות באופן קבוע עשויים להיות פטורים מהצום או רשאים להקל בו. במקרים כאלה ההמלצה היא להתייעץ גם עם רופא וגם עם רב לפני הצום, ולא להסתכן. השמירה על הבריאות קודמת לכל מנהג, וכך גם קובעת ההלכה עצמה.

תשעה באב בישראל של היום

במדינת ישראל, תשעה באב קיבל משמעות נוספת. בתי הקולנוע ומקומות הבילוי סגורים בערב היום לפי חוק, ורבים, גם חילונים, מגיעים לכותל המערבי או לטיילת בירושלים כדי להשתתף בקריאת איכה. במקומות רבים מתקיימים מפגשי לימוד ושיח, שבהם דתיים וחילונים יושבים יחד ומדברים על אחדות, על מחלוקת ועל עתיד החברה.

הפעילויות האלה משקפות מגמה רחבה יותר של התחדשות יהודית בישראל. ארגונים ובתי מדרש פלורליסטיים מציעים דרכים חדשות להתחבר ליום, למשל סיורים ליליים בעיר העתיקה, ערבי קריאה בספרות עברית על חורבן ובנייה, או שיחות על משמעות הריבונות היהודית אחרי אלפיים שנות גלות.

איך להתחבר לתקופה גם בלי לשמור את כל ההלכות

מי שמחפש דרך משלו לציין את בין המצרים יכול לבחור צעדים קטנים ומשמעותיים. הנה כמה רעיונות:

• להשתתף בקריאת איכה בבית כנסת שכונתי או במפגש קהילתי
• לקרוא ספר או מאמר על ירושלים בתקופת הבית השני
• להקדיש זמן לפיוס עם אדם שנפגעתם ממנו או שפגעתם בו
• לצפות בסרט תיעודי על תולדות העם או לבקר באתר היסטורי

בסופו של דבר, שלושת השבועות ותשעה באב מציעים הזדמנות נדירה לעצור באמצע הקיץ ולחשוב על זיכרון, על אחריות משותפת ועל האופן שבו אנחנו מתנהגים זה לזה. בין אם בוחרים לצום ולקרוא קינות ובין אם מסתפקים במחווה סמלית, הימים האלה מזכירים שהזהות היהודית נבנתה גם מתוך התמודדות עם שבר, ושיש בכוחה של חברה מלוכדת לבנות מחדש.